השנים הראשונות

צילומים מראשיתה של מעוז

קיבוץ מעוז חיים עלה לקרקע ב 6 ליולי 1937 כחלק מישובי חומה ומגדל
מאז הקמתו לווה הקיבוץ ע״י צלמים מבית ומחוץ

בעמוד זה תוכלו לראות את התמונות מתקופת ההקמה של הקיבוץ
הקלקה על התמונה תציג אותה במלואה באתר ארכיון התמונות של מעוז שם גם תוכלו להציגה בהגדלה ולקרוא הסברים על התמונה

מנוחת ה'לוחמים' אחרי הקמת המגדל והחומה.
מימין: אלישע סולץ, יצחקלה כפכפי, מכי גונן, יוסף ריסקין-עדן, אורי ונסיה ברנר.

פצ'מניה ועופרה (מתוך "לחברים " 8.3.1940) תפקיד השומרים למנוע מרועים בדואים לעלות על שדותינו, או לגנב יבולים. ולמנוע גנבת מים ע"י פתיחת תעלת העפר המובילה מים והסטתם לחלקת הערבי (ביום שהמים מגיעים לנו ע"פ תור. התור למים נקרא פסיל) הטקטיקה בקטטות עם הערבים, תמיד להזעק עזרה ולהתייצב "לקרב" (לקטטה) בקבוצה גדולה, (לפעמים אף הזעיקו עזרה מקיבוצים שכנים) בשיטה זו "ניצחנו" בד"כ אף ללא "קרב". יפתח אופק

כמעט לכל אחד בארץ יש בארנקו מזכרת מקיבוץ מעוז-חיים. בחזית השטר נראה משה שרת (ראש הממשלה השני של ישראל). בגב השטר מזדקר המגדל שצולם במעוז-חיים כנראה בשנת 1938. למרגלות המגדל נראות מכוניות האח"מים, שהביאו איתם צלם והתמונה התגלגלה לארכיון הציוני ומשם לגרפיקאי של בנק ישראל

הפרות הראשונות הגיעו במרץ 1938. בתוך החומה עדיין יושבים 4 גופים להתיישבות. 7 הפרות הובאו מרעננה ע"ג משאית. בבית-אלפא נתקעה המשאית בבוץ והפרות הורדו ממנה והלכו ברגל למעוז דרך בית-שאן הערבית. דווח ב'לחברים' 18.3.38: "סביב הבאת הפרות פרץ סכסוך קשה בין שאר הקבוצות בחומה (בשל הצפיפות במקום) לבין קבוצת החוגים

יוצאים בשיירה מקיבוץ עין-חרוד בדרך להקמת חומה ומגדל במעוז. התאריך: 6.7.37. השעה: ארבע וחצי לפנות בוקר.

"מלאכת הפריקה של המשאיות היה מבצע מדוייק לפרטי פרטים: מבעוד יום ידע כל נהג לאן פני משאיתו מועדות, וכל זאת כדי לנצל את הזמן ניצול מירבי, לשם הצבת החומה והמגדל עד לחשכה" (מתוך הספר "שגשוג ומאורעות דמים 1929-1939 הוצ' ספרית מעריב).

מתחילים בבניית מרפאת הבדואים 1944. ברקע הדיר הישן. המרפאה נבנתה ביוזמת ד"ר כהנן ומנהל המחוז הבריטי. נועדה לספק שירותי רפואה לבדואים. עד לבנייתה הם היו נכנסים לקבל שירותי בריאות (בתשלום) במרפאה שבתוך הקיבוץ. חברות/ים דרשו לאסור כניסתם. מכאן באה היוזמה שהמרפאה תיבנה על גדר הקיבוץ. מרפסת ההמתנה של המטופלים (בעיקר אמהות וילדים) פנתה מזרחה והיתה מחוץ לגדר. כאשר פרצה המדינה והבדואים ברחו, המבנה הפך למרפאת שיניים לחברי מעוז. בראשית שנות ה-50 נבנה לידו הדיר החדש. כך שקירותיו שימשו גדר למכלאת האיילים ופנים המבנה - מרפאת שיניים. כך עד סוף שנות ה-50, אז נמסר חדרון המרפאה לצוות הצאן כמשרד, פינת קפה ומקלחת

הנציב העליון הבריטי (ה-4) ארתור גרנפל ווקופ (Arthur Grenfell Wauchope)
בביקור במעוז, בסוף כהונתו, קצת אחרי העליה לקרקע.

מכבש קש. הזנת הקש למכבש נעשית ידנית; הכלי מעסיק 4-5 עובדים, כובש כ 10 דונם ביום (כיום מפעיל אחד כובש כ 200 דונם ליום, אולי יותר).

בתקופה הראשונה (ימים? שבועות?) של 'חומה ומגדל' ישנו תחת כיפת השמיים. טרם הקמת האוהלים והרבה לפני הצריפים וה'ארמונות'. בגלל היתושים, ישנו תחת כילות.

באמצע הקיץ הלוהט
באמצע שום מקום
קמים קבוצת חלוצים
ומקימים - קיבוץ.
מדהים!!!!

מבני המגורים בצורתם כסוכות נבנו רק כעשור לאחר העליה לקרקע. סוכה כזו ניתנה רק לזוגות בסוף שנת תש"ז (1947). 'מפקד אוכלוסין' בשנה זו היה 200 חברים ומועמדים. מס' הילדים: 204. חברים נשואים: 172 ורווקים: 28. ארצות המוצא: 71 מגרמניה, 61 ילידי הארץ, 61 מפולין, 3 מעירק ו-4 מארצות שונות.

הקאטרפילר הראשון, ה D-22.
הטרקטוריסט: אברהם כהן.
ולידו: הנוטר, כי "אין חריש עמוק בלי נשק".

קיבוץ מעוז חיים עלה לקרקע ב 6 ליולי 1937 כחלק מישובי חומה ומגדלמאז הקמתו לווה הקיבוץ ע״י צלמים מבית ומחוץ

קיבוץ מעוז חיים עלה לקרקע ב 6 ליולי 1937 כחלק מישובי חומה ומגדל
מאז הקמתו לווה הקיבוץ ע״י צלמים מבית ומחוץ